בשעה 23:37, בעוד העיר נתיבות כבר נמה את שנתה, התקבלה קריאה דחופה במוקד איחוד הצלה: דיווח על גבר שנפל וסובל מפציעה קלה.

מאיר ישראל, אחראי המשתלמים בסניף, ויוסף שחף, מתנדב מסור, זינקו למקום האירוע.

עם הגעתם, גילו השניים כי מדובר בחולה אונקולוגי שמעד בביתו ולא הצליח לקום בכוחות עצמו.
לאחר שהעניקו לו עזרה ראשונית וסייעו לו לקום, הם נתקלו בבקשה שוברת לב: החולה, שסבל מכאבים עזים, פנה אליהם בדמעות וביקש שישהו לצידו עוד זמן מה, רק כדי שיוכל להסיח את דעתו מהסבל.

במקום להסתפק במילוי הפרוטוקול הרפואי, מאיר ויוסי בחרו בדרך הלב. הם נשארו בדירתו עד השעה 01:00 לפנות בוקר, משוחחים עמו, מפיגים את בדידותו ומספקים לו תמיכה רגשית שהייתה יקרה מפז.

בסיומו של הלילה, הם ליוו אותו בזהירות למיטתו. המבט בעיניו של החולה, שהודה להם בדמעות של התרגשות, הוא ההוכחה לכך שפעמים רבות, האוזן הקשבת והיד המושטת הן התרופה החשובה ביותר שמתנדב יכול להעניק.