היום היו אמורים להתחיל ימי ההכנה לכיתה א׳ בבית הספר אליעזר שמואלי בנתיבות.

ימים מרגשים ומשמעותיים, שנועדו לסייע לילדים לעשות את הצעד הראשון שלהם במערכת החינוך, להכיר את בית הספר, את הצוות ואת המסגרת החדשה ולהגיע מוכנים ובטוחים יותר לפתיחת שנת הלימודים.

אלא שהבוקר קרה דבר יוצא דופן
אף ילד לא הגיע. הכיתות נשארו ריקות.

לא כי הילדים לא מתרגשים.
לא כי ההורים לא רוצים להכין אותם.
אלא משום שההורים החליטו לומר: עד כאן.

34 ילדים. מורה אחת. כיתה א.

ההורים מעלים שורה של שאלות: איך ניתן לצפות ממורה להעניק יחס אישי לכל ילד? לזהות בזמן קושי לימודי או חברתי? לסייע לילד שמתקשה להסתגל למסגרת החדשה? ובמקביל ללמד כיתה שלמה את אבני היסוד הראשונות של הקריאה והכתיבה?

לטענת ההורים, מדובר במספר תלמידים גבוה מדי עבור כיתה א׳, במיוחד בשלב שבו הילדים עושים את צעדיהם הראשונים במערכת החינוך.

והאבסורד, מבחינת ההורים, נמצא דווקא בתנאי לפתיחת כיתה נוספת: לדבריהם, ממשרד החינוך נמסר כי אם יירשם ילד אחד נוסף, תיפתח כיתה שלישית.

וכאן נשאלת השאלה של ההורים: אם ילד אחד נוסף הוא זה שמפריד בין שתי כיתות של 34 תלמידים לבין שלוש כיתות קטנות יותר מדוע לא למצוא פתרון כבר עכשיו?

היום, במקום ילדים נרגשים שמגיעים לימי ההכנה, נותרו הכיתות ריקות.

אחת האמאות כתבה ברשת פייסבוק

כמה עצוב 😔
ים שלי שהייתה אמורה להתחיל כיתה א בהתרגשות ושמחה , יושבת היום בבית !

זו לא אדישות. זו מחאה.
וקריאה למשרד החינוך הגיע הזמן להקשיב להורים. ובעיקר, לראות את הילדים שנמצאים מאחורי המספרים.